אני לא יודעת,
אולי זה בגלל שאני שמנה
אז אני ככה מוצפת רגשות אליך.
אבל מה אכפת לי? העיקר שאני אוהבת אותך
ואם הרגשות שלי הם לפי משקל
אז מצידי לאכול כל היום לאפות עם שווארמה.
זו פעם ראשונה שגבר מזמין אותי להכיר את המשפחה שלו
ולא סתם ארוחה, לאירוע!
הזמנת אותי לבר המצווה של איזה בן דודה.
רגע לפני שנכנסנו לסרט, הנחת לי את ההזמנה ביד ואמרת
"תהיי יפה בשבילי אה? ואל תדאגי למתנה, רק תהיי מוכנה בזמן"
כל הסרט חשבתי על מה אני אלבש.
את האמת?
גם בסוף, בבית שלך, אחרי ששתינו קצת יין
ונגעת בי כמו שאני אוהבת
עם אור דלוק
והשפתיים הבשרניות שלך שאמרו "כמה את גדולה, וכמה שהגוף הזה יפה!"
רק על הבגדים חשבתי.
אני אוהבת שאתה אוהב אותי ככה
איך שאני.
יש אנשים שמסתכלים עלינו ברחוב
הם בטח פחות אוהבים.
אבל נראה כאילו רק אני מבחינה במבטים שלהם
אתה מחזיק לי את היד בגאווה
ונושק לי פתאום, באמצע הטיילת, או המדרחוב.
כאילו רק אני ואתה שם.
בוקר אחרי הסרט, חיפשתי משהו ללבוש
עברתי את כל חנויות הבגדים בקינג ג'ורג'-
ואז בסנטר-
ואז בקניון חולון-
ובת ים.
גם לקניון הזהב הגעתי.
ולא מצאתי, לא מצאתי-
מוכרת אחת נתנה לי טוניקה שחורה ומשעממת
מוכרת שניה אמרה "מצטערת, אין לי מידות"
ומוכרת שלישית רק הסתכלה ושאלה אם אני מחפשת מתנה.
בסוף מצאתי, שמלה שחורה
בחנות יד שניה
עם מוכרת עגלגלה שעשתה לי הנחה
כאילו אנחנו מאותו הכפר.
ואז מספרה, כשמאיר הספר חפף לי הוא אמר "תאמיני לי אביגיל, אם אני לא נשוי אני חוטף אותך, ככה, איך שאת"
שאלתי אותו "איך אני מאיר?"
ענה "יפה וגדולה, כמו אישה!"
צחקתי
אולי בהגזמה.
כשנכנסנו אל האולם, אמרת לי שאתה מקווה ששאר הבנות לא ירגישו מאוימות.
צחקתי
אולי בהגזמה.
אמא שלך ניגשה אלינו ראשונה, הביטה בי, בהתחלה שתקה ואז לקחה אותך לצד
נשארתי שם, לא יודעת אם לעמוד או לשבת-
ידעתי מה היא תגיד לך
והרגשתי איך הצמרמורות באות לי לגוף
הלכתי אל הבר, ביקשתי צ'ייסר ואכלתי קצת מהבייגלה.
"את שותה בלעדיי?" שאלת
"אני חושבת שאחזור" עניתי
"את לא יכולה לחזור עכשיו" תפסת לי את המותניים
"אמא שלי רוצה שתשבי על ידה, היא אומרת שיש לך עיניים טובות"
גם שנה אחר כך
בחופה-
היא לחשה לי "כמה שהעיניים שלך טובות"
גם שנה אחר כך
בירח הדבש
כשנגעת בי
כמו שאני אוהבת-
באור דולק
לחשת לי "את אהבת חיי הגדולה, וכמה שאת אישה"
אני אישה
אני אישה גדולה
ויפה.
