חזרתי מלאת אדרנלין הביתה.... ריחו , מבטו וכל המפגש עדיין הדהדו לי.
הרגשת הבלבול מוירטואלי למוחשי הייתה חדשה, מפתיעה....
פתאום יש הבעות פנים, ריח גוף, מגע...
השתוקקתי לראותך שוב...
אתה כהרגלך... שקט לא משתף יותר מדי ברגשות....
נפגשנו שוב... כעבור יומיים.
לא אשכח את התרגשותי כמו ילדת תיכון מולהבת
כל הדרך ליבי פרפר - לפגוש בך.
היו אלה שעות קסומות של שיחה.
נגיעות ראשונות של תשוקה ...
ניסוי ותהייה להגיע למקומות אחרים.
זה היה בלתי נמנע והרגע הראשון בו נשקת לי לראשונה
חקוק בראשי לעד....
אהבתי את עדינותך, ומגעך והתמסרתי אליו עד בלי די,
קרבת את פנייך אלי והפכת אותי אלייך ,"הצעדים " שלך לא נשמעו בין המדפים וזה סימן שהכרת אותי מבפנים ...
