אהובה יקרה
אני זוכר את הפעם הראשונה כאילו זה היה אתמול. לקחת אותי למקומות שלא הרבה ידעו את הדרך לשם.
מקומות שהדרכים אליהם היו מסובכות, אותם הדרכים שהתמכרנו אליהם.
היינו מגיעים לשם הרבה, עם המון תשוקה, געגועים ורצון לעצור את הזמן.
היו רגעים שטשטשנו גבולות ובגלל זה היה לנו קל לחצות אותם. אותם רגעים שהובילו אותנו למערבולות שהנפש שלנו טבעה בהם.
היו רגעים שהייתי מתגנב לליבך והדרך לצאת החוצה הייתה קשה ובלתי אפשרית. איבדתי את הדרך בליבך הגדול והרחב.
איתך כל חומות ההגנה שלי נפלו. הרבה פעמים הייתי מבולבל מעוצמת התחושות שלא חוויתי אף פעם.
את פיצחת את מחשבותיי וקראת אותי כמו ספר פתוח.
השלמת כל אות, מילה ומשפט שרציתי לומר.
לימדת אותי להרגיש,לתקשר,להביע...לימדת אותי מהי אהבה...
אומרים שהאהבה מנצחת..מלבד האהבה שלנו..
שלך לתמיד
