סיפורים וחוויות מרגשות או מאכזבות או לא פתורות מהנסיון חיים שלכם

כלים שלובים -פרק 3

עוד..
לפני 12 שנים 3 שבועות #111 על ידיי קורדליה
אחרי התאונה ההיא לא היה לי ספק שהרגע הזה יגיע....

חזרת קצת חולה ,אך ללא פגע ואחרי הוצאת התיסכול שלי והכעס שלך

לא היה מנוס שאנחנו נפגשים.

השאלה היתה מתי?

היה זה עוד בוקר, יום שני ,שגרת עבודה בבוקר, לימודים אחר הצהרים.

בצהרים הודיעו לי שהשיעור האחרון יתבטל ואסיים מוקדם יותר .

חשבתי בליבי אולי זו הזדמנות.....

הפחד די שיתק אותי איך אפגוש בו אחרי כל כך הרבה חודשים ....

האם אמצא חן בעיניו או ההפך....

מה יהיה איך יהיה?

האם הוא יכול בכלל....




המחשבות הדהדו במוחי הקודח והעייף מתלאות היום כל הדרך למפגש...

שוחחנו תוך כדי גם בדרך ופספסתי פנייה אחת גורלית והסתובבתי ברחובות תל אביב עוד שעה...

אבל האמת לא היה אכפת לי שוחחנו וזה כל מה שהיה לי חשוב.

המשכנו לשוחח עוד כמחצית השעה למרות שהגעתי למקום המפגש.

השעה היתה כבר מאוחרת....

אך הפחד שתק אותי ולא העזתי אפילו להגיד לו שהגעתי.

הבטחתי שאגיע ארים אליו טלפון ונשוחח......

לבסוף הרמתי טלפון ואתה כהרגלך נינוח, שקט, שאלת אותי היכן אני נמצאת....

מסרתי לך את הכתובת

בקולך הבוטח בחיוך אמרת אני נמצא ממש ברחוב המקביל תבואי לכאן....?

הלמות ליבי נשמעו למרחוק ...

ומה עוד נותר לי להגיד?

טוב.......



הסברת לי היכן אתה נמצא... חשבתי לעצמי טוב חייבים להתראות .....

נפגש לכמה דקות השעה היתה מאוחרת ומחר יום עבודה .

אני חייבת לדעת מיהו....



חפשנו איזו פינה שקטה... עצרנו את המכוניות....

רגלי לא תפקדו ולא הייתי מסוגלת לצאת מהרכב הרגע הזה קורה סוף סוף אחרי חודשים .......

יצאתי מהרכב חיוך של מבוכה,

עמדנו כחצי מטר אחד מול השניה,

היה מוזר להביט בך לראות את הדמות מאחורי....

אף פעם לא ניסיתי לדמיין אותך....

דברנו כהרגלנו... עמדת מולי בטוח, חייכן, ידיים בכיסים....חיוך ממזרי..... ופני ילד טוב תל אביב

עברו ביעף שלוש שעות ולא רציתי להתנתק.... השעה היתה כבר אחרי חצות ואני הבנתי

שאני ממש בצרות.

אמרתי לך אני לא רוצה אך חייבת לצאת חזרה הביתה....

נפגשנו בשלהי החורף .... צינת הלילה הורגשה באוויר.

לחצת את ידי ורק אז הרגשתי כמה היא קפואה (היד שלי)

חבקת אותי ולחשת באוזני שתשמח לראות אותי שוב.

נכנסנו לרכבים...

אתה יצאת ואני כמה שניות אחריך ,נעמדת בצד וראית איך אני חולפת ונעלמת בחלל הלילה

במראות ראיתי אותך נוסע אחרי ונעלם בחשכה .

כל הדרך הביתה הייתי בהיי מטורף... מבולבלת.... חושבת....

מתי אגיע הביתה ,כבר אחרי שתיים בלילה ,אצליח להרדם בכלל ?




מה יהיה?

הנפגש שוב ?

מתי נפגש.....?


על פוסט זה מודים לך: ביטר

נדרשת התחברות או צור חשבון על מנת להשתתף בדיון לכתוב או להודות

עורכים ראשיים: קוקאי5
Powered by פורום קוננה