קצת קשה לי לעצור את הדמעות , לא חשבתי שיהיו געגועים אלייך ,הם לא ניתנים למדידה ,השבועות איבדו אצלי את הספירה , הבטחתי לא לעשות טבלת יאוש כי היא תייאש אותי יותר, והזמן עובר לפעמים לאט ולעיתים מהר.
בזמן הזה של המרחק ,עברתי כל כך הרבה סערות וגם משם היית עבורי סוג של משענת לימים הלא פשוטים, ועדין התחלתי מתי שהוא ללכת לאיבוד.
אני זו הראשונה שהודתה בטעות שאושר הוא משהו שאתה מעניק לעצמך בידיים שלך, ועדין החוסר שלך לאט לאט הוא משהו שלא הצלחתי פתאם להתגבר עליו.
הרצון לשמוע את הקול שלך קרוב לאוזן שלי ולא דרך המחשב שחצי מהמשפטים לעיתים אני בכלל לא מבינה אותך וסף התסכול שלי שגם ככה לא משהו בכלל הטריף אותי.
זו הפעם הראשונה שאני אודה מולך על הדמעות שלא מפסיקות לזלוג לי מהרגע שאני יודעת שאתה כל כך קרוב אלי ועדין כל כך הרבה דברים לא מאפשרים לנו לדבר שלא לדבר על פגישה.
בשיחות שלנו למדתי הרבה על סבלנות משהו שפעם לא תמיד יכולתי להבין. הימים האלה שאני כל כך רוצה לשמוע אותך קרוב אלי, להריח את הריח שלך שמעיר את הלב שלי למרחקים לקבל את החיבוק שלי שכל כך חסר לי הם הדברים הכי חשובים לי עלי אדמות.
אני אפילו לא מדמיינת את הפגישה שלנו ,אבל אם זה היה מגיע , אין גם צורך, לאושר אין מילים .
אני למדה עם הזמן שהמרחקים האלה בנינו רק מראים לי , עד כמה אתה מהווה עבורי שלווה בחיים האלו. אני מודה ליכולת של שנינו להבין המון דברים שמעטים האנשים בעולם הזה שמצליחים להבין ולצלוח. אני חושבת על ההווה ומנסה לחייך ולחיות את הימים שלי באושר הכי גדול עבורי, למצוא בעצמי עוד הבנה שאני מסוגלת להגשים דברים ולמרות שהכאב מבליח על דברים שקשה לי להתמודד איתם והדמעות משקפות לי את כמות החלומות אני מחייכת ומודה שזכיתי לחלק מזה ממך.
הבטחתי לישון איתך מרחוק, לחבק אותך כדי שיהיה לך חם, ובעיקר לעטוף אותך בנשיקות האין סופיות שלי לתת לך על כל חלק בפניך ולהיזכר רגע לפני שנרדמת בחיוך המיוחד שלך.
לא יודעת אם נפגש , אני יודעת שקראת לי כדי שסוף סוף אזכה לשתיקה הכי מיוחדת .
בעולם שבו נפגש אם זה יגיע , אזכה לחיבוק דוב שלי, לנשיקות שלי ובעיקר לריח שלך שיעטוף אותי מחדש באושר.
יוצר הפוסט