עיר הפשע והרשע ת"א . קבעתי פגישה עם אורן מהצ'ט.סוף סוף נתעדכן פנים מול פנים מה קורה ... מי נגד מי . החנתי באדום לבן בשנקין פינת אלנבי {בקור הזה אין פקחים ...},הניגודיות הזאת של רח' אלנבי שעמוס בנרקומנים ,גנבים ,וסרסורים , לבין שנקין שנחשב למקור מחצבתם של כל המי ומי והסלב הכי נחשב, יכול לבלבל, חציתי את הכביש לכיוון הספח המזרחי של שנקין. השעה הייתה כבר יחסית מאוחרת ,8 בערב והקור העז עשה את שלו והבריח את כל מי שגר באזור לבית שלו . פתחתי את הפלא' להתקשר לאורן לומר לו שהגעתי ונפגש בבית קפה . תוך כדי שאני מחייגת והפלא' צמוד לאוזן שלי , אני שומעת קול עדין של ילדה מאחורי "... יש לך שקל לתת לי? " הסתובבתי אחורה וראיתי ילדה לבושה בגדים שמתאימים למזג אוויר של אמצע אוגוסט ... המבט שלה היה מורם אליי העיניים שלה היו יותר עצובות מכחולות ... והמון כאב יצא מהן . סגרתי את הפלאפון הכנסתי אותו לכיס של המכנסים והתכופפתי אליה .בת כמה את ילדה ? היא הביטה אליי במבט מפוחד ולחשה , אחת עשרה . ...נחנקתי אלוהים ישמור .אמרתי לעצמי מה היא עושה בקור הזה בחוץ וגרוע מזה ,מפחיד אותי לחשוב כמה פדופילים מסתובבים פה , בשבילם זה טרף אליו הם מייחלים .איפה אמא ואבא ? שאלתי בקול רך . היא הביטה לצדדים כאילו חיפשה הגנה . יצר הקיום שלה כבר הכניס לה כמות כזאת של אדרנלין לדם ,שנדמה היה כאילו עוד שניה היא הולכת לתת כזאת ריצה ... שכמה שהכושר שלי לא רע , אולי פומה תצליח להשיג אותה .הפלא' שלי התחיל לרטוט בכיס . אורן חייג אליי חזרה אחרי שנתקתי את הפלא' בטח אומר לעצמו עכשיו " מצנתקת לי { ...צילצול ניתוק טריק של קמצנים } לא ממש עניין אותי באותו רגע ... . את רעבה שאלתי ? העיניים שלה נפתחו לרווחה ונדלק בהם ניצוץ של אמון . ... כן . בואי אמרתי לה נתתי לה יד ונכנסתי איתה לבית קפה בתחילת שנקין . המלצריות הסתכלו עלינו במבט חשוד ,והתחילו להתלחש בינהם . התיישבנו בשולחן וסימנתי למלצרית להגיע אלינו . איך קוראים לך ? שאלתי ... נראה היה שהרגישה יותר בטוח בחברה של עוד אנשים סביבנו, ואולי בגלל החימום ?או מעצם הידיעה שהיא הולכת לאכול ? המלצרית חתכה את הספקות " היא כבר יומיים עומדת בחוץ מי את ? " הסתכלתי עליה במבט מוכיח , אפשר לקבל תפריט ? שאלתי בקול רשמי . היא הניחה את התפריט על השולחן והסתובבה בעצבנות.
הילדה התכווצה בכסא והמבט הנפחד חזר לעיניים שלה . רינתי אמרתי , תקשיבי מאמ'י ... אין לך ממה לחשוש ... היא השפילה מבט למטה תוך כדי שהיא מחבקת את עצמה כאילו סוגרת על עצמה שכפ"צ . פתחתי את התיק והוצאתי תמונה של כלבת הזאב הלבנה שלי ושאלתי , רוצה לדעת איך קוראים לה ? היא הרימה את המבט והסתכלה על ההתמונה . אל תפחדי אף אחד לא יפגע בך ,לא כשאני איתך . איפה ההורים שלך ?היא שתקה כמה שניות ואז ענתה , אמא שלי בעבודה חוזרת מאוחר היא מנקה משרדים בת"א ואני עוזרת לה ,אבא שלי בכלא . קיבלתי צמרמורת בכל הגוף ... הפלא' שוב רטט פתחתי אותו השם אורן הופיע מהבהב על המסך . ... תקשיב , עוד לא סיימתי את המשפט והוא התחיל לשאוג עליי ... איפה את?! אני מחכה כבר שעה שתגידי לי לאן לבוא,את לא חוזרת לצלצולים!!! ... תקשיב אני לא יכולה לדבר איתך ,אני אחזור אלייך ,ביי' . איפה ... הוא לא סיים את המשפט וניתקתי את הפלא'. מה את רוצה לאכול ? שאלתי בשקט . מה יש ? שאלה בביישנות ... יש הכל חומד , תגידי מה את רוצה ויהיה . היא התיישבה על קצה הכסא והביטה לעבר התמונה של כלבת הזאב הלבנה שעוד הייתה מונחת לפניה . אז איך קוראים לה ? שאלה בהתעניינות ,לאקי עניתי בחיוך , עושה רושם שאת אורן אני כבר לא אפגוש היום .
ובטח