לפני 11 שנים 11 חודשים - לפני 11 שנים 7 חודשים #239
על ידיי פאזל
כשהשמש שקעה לה
ואיתה הנחמה
כל אשר בליבה
היא נתנה לנו
כדי שנדע מה
היא שירה.
מילים של עצב
בזמן אמת
כשמלחמה קרבה.
לא עינייך בוכות
אלא האדמה.
כי בנייך יוצאים
למלחמה.
קולי נדם כמו הים
ואני שומע אותך
אומרת לי שוב
שהכל יהיה
בסדר.
עוד מבט בעינייך
ואני חוזר אל עברך
איך זה שאישה נפלאה
כמוך
הדהימה אותנו בשיריה.
©כל הזכויות שמורות לפאזל.
עריכה אחרונה:לפני 11 שנים 7 חודשים עי
פאזל. סיבה: ©כל הזכויות שמורות לפאזל.
נדרשת התחברות או צור חשבון על מנת להשתתף בדיון לכתוב או להודות
