המצב הנוכחי גורם למתח בלתי נסבל.
קודם כל המבטים הבוחנים משמע אתה אשם,
ואתה גם מביט בחשדנות לצדדים.
משתדלים לא להישיר מבט, בוחנים חושדים אבל חס מלפגוש מבט.
בכל פעם שמצטרפים אנשים חדשים מיד אתה מזהה את החשד ואת אי הנוחות.
בכל פעם שעוזבים אנשים אתה חש בשמחתם שעברו בשלום וירדו בזמן.
אני לובש מעיל גדול ונושא תרמיל קטן, וחש את מבטי האנשים חודרים מבעד
לבד מנסים לדעת האם אתה הוא החבלן.
וגם בעיני נראים כמה חשודים פוטנציאלים.
והשתיקה הרועמת מספרת את הכל.
אפילו פרצוף מוכר כאילו הופך לחשוד וחשדן.
ואני מרגיש במתח ובוהה בנקודה לא קיימת.
ואז צלצול זהו.
הגענו לקומה האחת עשרה אני חייב למצוא שירותים ומייד
כדי להסיר ספקות
לפני שהגעתי למעלית אכלתי כרוב בצל ופסוליה
ללא ספק התערובת המנצחת.
וגם שכחתי את הקרבוסילן.
ומבקש את סליחת האנשים במעלית לא יכולתי לעמוד בלחצים.
